יום הולדת היום, לא החלפתי קידומת, לא אמצע עשור, סתם יום הולדת כזה לא מיוחד ולא חגיגי, התרחקתי שנה נוספת מ- 50 ואני נטועה עמוק בגיל הזה שקוראים לו בשמות שונים ומשונים.
פעם קראו לזה גיל העמידה (אמל'ה) לא יודעת למה אבל אני נזכרת בסדרה של ארצ'י ואדית בנקר "הכל נשאר במשפחה" כנראה הזכירו שם הרבה את המושג הזה- middle age ... אדית היתה זקנה למדי ובעלה ארצ'י היה בכלל תרח... מה זה בכלל השם הזה גיל עמידה? שמא הכל נעצר ונעמד? האמת שהיום לא משתמשים בשם הזה, כי אנחנו עדין במיטב שנותינו ובאמצע המרוץ...
אז מצאו שם אחר - גיל מעבר, מאיפה עוברים ולאן? האם גיל זה דבר שאפשר סתם לעבור?? אולי מי שהגה את השם חשב לעודד אותנו... מעבר זה משהו זמני, לא מקובע, אולי אפילו צעיר.. אבל באמת שלא חשוב איך נקרא לזה ומה שבאמת נכון שעברה לי שנה ו- 55 בפתח. אין זיקוקים ולא סיכומים משמעותיים ובכל זאת יום הולדת, יום כזה של הרהורים וחשבון נפש ובמיוחד בתקופה זו של השנה בה מצד אחד אנחנו מכים על חטא על כל מה שלא, ומצד שני השמים פתוחים וערוץ מהיר וסלחן נפתח לנו עד כסא הכבוד לקבל את תפילותינו חלומותינו ובקשותינו.
ריח סתיו באויר והיום שנגמר מוקדם מקדיר לנו משהו בלב, ונדמה שהסתיו השנה מתאים לי אפילו לגיל, כי "מותר מותר גם לצעיר להיות טיפה זקן בסתיו... " אבל אולי זו הסיבה שמסובב הסיבות חידש לנו את השנה דוקא בסתיו, להזכיר לנו שהכל זמני "זה רק הסתיו וזה עובר"... ואחרי סתיו קודר וחורף חשוך יבוא אביב פרחוני ומלבלב, ותמיד יש לנו אפשרות להתחיל מחדש, לחלום, לשאוף ולעשות, אף פעם לא מאוחר! גם אם הגענו לגיל כזה של סתיו ...