פסח... חג ללא רייטינג. מי אוהב את החג הזה? הרוב לא! למה? בגלל ההכנות, בגלל הניקיונות, בגלל ההקפדות, בגלל המשפחתיות הלוחצת, בגלל החמות, בגלל שאין מה לאכול (האמנם?) והרשימה עוד ארוכה... אבל אני כמו הילד בסיפור 'בגדי המלך החדשים' בהפוך על הפוך חושבת שפסח הוא יופי של חג.
יש בחג הזה משהו נפלא וחדש, מסורתי וישן, הבית זוכה פעם בשנה לטיפול 10,000, שום סיבה בעולם לא היתה מניעה אותי לזחול על ארבע ולנקות פינות עלומות, לטפס מעל הארונות, לכבס תיקי טיול ולגו, לקרצף מסילות תריס שלא זז אף פעם.. רק פסח מצלח להזיז בגופי שרירים שמעולם לא הכרתי ולגלות בפני מציאות מעט מטרידה - שהבית שלי לא נקי כמו שחשבתי...
הרבה זכרונות מגלגל החג הזה, הריחות, המאכלים, המזווה שנרכש מחדש, התבלינים בטעמם חזק, תבשילים מוכרים מבית אמא, ריחות של אקונומיקה שמתערבלים בריח הצלי המתבשל...
מעט פרודקטים והרבה יצירתיות, קינוחים ועוגות שוקולד בטעם עשיר ומרוכז ללא קמח, תפוחי אדמה וביצים בכל צורה האפשרית והמון מתכוני ירקות, מי אמר שפסח משמין ומי אמר שעתיר כולסטרול, זה רק השיימינג הרע שעשו כאן...
נכון המאמץ גדול, העבודה קשה, הבישולים מרובים ובעל הבית תמיד רעב וגם הילדים אבל כך טרחו אבותינו (בעיקר אימותנו) לפנינו וכך טורחים אנו ובנינו ובע"ה גם בני בנינו וכך יעבור הלפיד, עם הריחות והניקיונות ונייר הכסף, והפנלים והעמל...
ולכל חג יש מוצאי חג ומוצאי חג פסח עמוס במיוחד ומשמח, בין אם נלך למימונה ובין אם לא. שוב נצחצח את כלי הפסח ושוב ננקה ושוב נהנדס בזהירות סרויסים וסירים בתוך ארון צר אחד ומיוחד במעמקי הבית, ושוב נפעיל שרירים לא מוכרים, ושוב יגיע הרגע החגיגי בו נסיר את הניילונים הדביקים, את הניירות וניר הכסף מכל מה שנעטף וכוסה והוכשר בדיוק לפני שבוע..
ולמחרת בבוקר בשעה הזו שבין מצה לחמץ, עם קפה ראשון בספל חמץ ישן, נוכל להתפעם לרגע מהבית שחזר למקומו מבריק ומנצנץ, מסודר ומחודש... יש שכר לעמלנו! הקירות עדין לבנים, הרבה ריק מכל מה שזרקנו. הארונות מסודרים בסדר מופתי, הפנלים מצוחצחים, ואפילו החלונות עדין מבריקים בזכות תפילת הטל בראשון של פסח ... כאילו פיית קסמים עברה פה הרגע ונגעה במגע של קסם בכל פינות הבית...
רבים וטובים נועלים את הבית ונוסעים בחג הזה לבתי מלון ולצימרים ואפילו לחו"ל, גם חדרי פנימיות וישיבות נדחות הופכים לבתי הארחה מומלצים, התפוסה מלאה וגם שדה התעופה עמוס, עם ישראל ממשיך בנדודיו הנצחיים... ונראה שמחמיץ את החוויה האמיתית של החג, ואולי לא... למה באמת התכוונו כשקבעו לנו פסח לדורות???