נכדים


אחרי סוף שבוע ארוך עם הקטנים המתוקים חזר השקט. כל פעם שואלת את עצמי מחדש איך עשינו זאת 20 שנה ברצף (כמעט)... חופש גדול, חיתולים, אטרקציות, דביקות של חול ובמבה, כמה טוב עכשיו.. ובכל זאת מודה על האמת נהניתי גם אז מכל רגע, מהמתיקות של צעד ראשון, ממילה ראשונה, מבוקר טוב מחויך ורטוב, מהתמימות, ואולי גם מתחושת השליחות והכח שבידינו... שהכל לפנינו, מתחילים משפחה, מתווים דרך, מעצבים אישיות... הכל מאיתו יתברך והכל בסיעתא דשמיא, אבל לנו יש את הרשות והיכולת לפעול ולעשות... התהליך מופלא - גידלנו וגדלנו, חינכנו והתחנכנו, העצמנו ולא פחות הועצמנו... וכמה טוב עכשיו...