(נכתב בזמן מבצע צוק איתן)
משיח יושב בשערי עזה*, בין חיילנו גיבורי הקרבות
ראה בניך כולם צדיקים במלחמה המסובכת הזאת טנק של ברסלב מגיח לפתע והשמחה פורצת גבולות ואין שם חולי רק אבק לוחמים, מעגלים של דבקות ועוצמות. חסיד מחלק תהילים וציצית, ופיו ממלמל תפילה
שיחזרו לוחמינו במהרה לשלום, הגיע זמן גאולה!
משיח יושב בשערי עזה, מתבונן בעם ישראל ובגיבוריו בפצועים המסירים תחבושת ומתעקשים לחזור אל הקרב
משיח יושב וצופה בחיילנו, והם גיבורי התהילה והם יפי הבלורית והטוהר הלוחמים מלחמתו של עולם מלחמת בני אור בבני חושך בציר רשע איום ונורא ובהר הרצל קול נהי ומספד כי בחלקה נוספה עוד שורה. מאכלת השכול לא נחה, לא תמו ימי הקרבות החרב עודה מתהפכת, אש ואימת מנהרות. האיסלם שולח זרועות, אנטישמיות כובשת שיאים, חושך מכסה ארץ וערפל לאומים...
משיח יושב בשער כמה נצטרך לחכות ראה בניך מוסרים את נפשם במלחמה הצודקת הזאת וחיל צעיר מסתער בלי פקודות להשיב לוחם מאימת חטיפות בזכותו אלי קבר יבוא החלל שוב נאלם דם מול משפחה שכולה ומול עלמת חן שאיבדה ברגע את כל עולמה כי הרי רק אתמול תכננו, צחקו חתונה. ועם שלם דומע, מבכה מרה על זיו עלומים וחמדת הגבורה
משיח יושב בשער כמה נצטרך לחכות אילת השחר, כבר בקע אורך, מתי תזרחי נגוהות?
על קמצא ובר קמצא חרבה אֶרֶץ והיום ברחובותינו אין צווחה ואין פרץ אהבת חינם בלי גבולות בלי מגזר לחיילים, לפצועים בכל אתר ואתר היצע עולה על הביקוש ויש הרבה מיותר
אין ספק, משיח בפתח ובקרוב נעלה אל ההר...
משיח יושב בשער, בשמים אש וגיצים רקטות, טילים ופצמרים נופלים בשטחים הפתוחים נודה על הנסים שבכל יום ויום במנהרות התופת ואצל תושבי הדרום
כיפת ברזל ממעל, ויד ה' חזקה ועם הנצח, לא מפחד מדרך ארוכה
ואע"פ שיתמהמה נחכה לו עד כלות כמו שחלמו לפנינו 2000 דורות פנינו תמיד יהיו אל ההר, גאולה נבקש ואת זיו המקדש אנא 'באחישנה' כי הגיע הזמן! שנזכה ברחמים בקרוב ממש...
*מסכת סנהדרין, צ"ח, עמוד ב': "משיח יושב בשערי רומי"..